עובדים בקידום אתרים? עבודה זו יכולה להיות מלחיצה, וללחץ הזה עשויות להיות השלכות כמו תלישת שיערות הראש באופן כפייתי. הפרעה זו נקראת טריכוטילומניה, ומלווה בקשיים בתחום החברתי והאישי. מה הגורמים להפרעה זו? מהן דרכי הטיפול כנגדה? כל התשובות ומידע נוסף במאמר שלפניכם.
מהי טריכוטילומניה?
טריכוטילומניה הינה הפרעה מתחום הפסיכיאטריה, המתייחסת לחוסר שליטה על הדחף לתלישת שיער. הסובלים מהפרעה זו נוהגים לתלוש לעצמם את השיער, ובמקרים חמורים גם לאכול אותו. טריכוטילומניה עשויה להיות כרונית וקשה לטיפול, בשל העובדה כי תלישת השיער יוצרת תחושת רוגע וסיפוק במצבים של מתח נפשי, כך שלעיתים המתמודד אפילו לא שם לב שהוא תולש את השיער. הפרעת טריכוטילומניה מוגבלת לרוב לאחד או שני מיקומים שונים בגוף, כאשר המקום הנפוץ ביותר הוא הקרקפת. אזורים האופייניים לתלישת שיער הינם גבות, ריסים, זקן או שפם, וכן לעיתים באזורים פחות שכיחים כמו שיערות החזה, ערווה ובית שחי. התפרצות ההפרעה מתרחשת לרוב בגיל צעיר, אך משפיעה גם על אנשים מבוגרים שחווים לחץ בעקבות העבודה או גורמים אחרים. תוכלו לקבל מידע על התופעה באתר חיבורים או דרך גורם רפואי מוסמך.
אבחנת טריכוטילומניה
לפי מדריך האבחנות הפסיכיאטריות, אדם יאובחן עם הפרעה זו במידה ועומד בקריטריונים הבאים:
- תלישה חזרתית של שיער עד לכדי אובדן שיער
- ניסיון מתמשך להפסיק את מריטת השיער
- מצוקה משמעותית תוך פגיעה בתפקוד
- תלישת השיער אינה תוצאה של מצב רפואי אחר
- תלישת השיער לא ניתנת להסבר על ידי הפרעות אחרות
התסמינים של טריכוטילומניה
טריכוטילומניה מוגדרת במדריך האבחנות הפסיכיאטריות בתור אבחנה הקשורה בטורדנות כפייתית, יחד עם קלפטומניה ופירומניה. בעקבות תלישת השיער עשויים להופיע הסימפטומים הבאים:
- אובדן שיער באופן ניכר, ולעיתים גם לצמיתות
- מצוקה וקשיים רגשיים
- ליקויים חברתיים ותפקודיים
- חווית בושה והתבודדות
- הכנסת השיער לפה ובליעתו
- כסיסת ציפורניים אינטנסיבית
- פגיעה עצמית בדרך נוספת
- זיהום או פצעים באזור ממנו נתלש שיער
- בעיות במערכת העיכול במקרים בהם המתמודד אוכל את השערות
הגורמים להפרעת טריכוטילומניה
הפרעת טריכוטילומניה אינה מוסברת ונחקרת כמו הפרעות אחרות, אך ישנן מספר גישות שמנסות להסביר אותה ואת הגורמים שלה:
- הגישה הפסיכודינמית – לפיה תלישת השערות מהווה פיצוי על אובדן כלשהו, או צורת ביטוי לדחפים סמויים אחרים.
- הגישה הנוירולוגית – לפיה ההפרעה הינה נוירו-פסיכיאטרית, וניתנת לטיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות.
- הגישה הקוגניטיבית התנהגותית – לפיה תלישת השערות הינה אמצעי לפריקת מתח נפשי בקרב אנשים שלא פורקים רגשות ומתח בצורה אחרת. אצל המתמודדים בהפרעה קיימות תחושות מתח וריגוש לפני התלישה, ותחושת הקלה וסיפוק מיידים לאחר התלישה.
דרכי טיפול בטריכוטילומניה
אופן הטיפול משתנה בין מטופל למטופל בהתאם לגיל ולחומרת ההפרעה. בקרב מבוגרים יש מספר שיטות טיפוליות:
- טיפול רגשי, בדגש על טיפול קוגניטיבי התנהגותי
- טיפול תרופתי
- שהייה בסביבה מרגיעה
- טכניקות הרגעה כמו מדיטציה או תרגול נשימות
לסיכום
טריכוטילומניה הינה הפרעת תלישת שיער בקרב ילדים ומבוגרים. היא מביאה לסיפוק והקלה, מה שגורם להתמכרות לפעולה זו והתפתחות ההפרעה. טריכוטילומניה עלולה להופיע יחד עם תסמינים נוספים, כמו אכילת השיער או ליקויים תפקודיים. ישנן מספר גישות שונות המנסות להסביר את הגורם להפרעה זו, אך בכולן מודגש כי ההפרעה נגרמת בשל לחץ ומתח נפשיים. טכניקות הטיפול בטריכוטילומניה מתבססות על טיפול רגשי וכן טיפול תרופתי.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.